וייטנאם דוחפת לכם שלוש מדינות שונות לתוך טיול אחד והאריזה צריכה לדעת את זה
חום לח של 33 מעלות בסייגון בבוקר, ערפל קריר בסאפה אחרי הצהריים וטפטוף מונסון פתאומי בהוי אן בערב, הכל באותו שבוע. בדיוק בגלל זה רשימת אריזה גנרית לאסיה לא עובדת כאן, וצריך לארוז בשכבות לפי האזורים שאתם באמת מתכננים לעבור. ארזנו לוייטנאם כמה פעמים, גם בקיץ הלח וגם בחורף הצפוני, והנה הרשימה שהיינו שמחים לקבל לפני הפעם הראשונה, מסודרת לפי קטגוריות ולפי אקלים, בלי פריטים מיותרים שרק מכבידים על הגב.
העיקרון: לארוז קל ולקנות שם
הדבר הראשון שכדאי להפנים: וייטנאם זולה להחריד לקניית בגדים ולכביסה, אז אין שום סיבה לארוז כאילו אתם נוסעים למקום מבודד. כביסה במשקל עולה כ-25 עד 40 אלף דונג לקילו, כלומר בערך 4 עד 6 שקלים, ומחזירים לכם אותה מקופלת תוך יום. חולצה, מכנסי פיל מרופטים או כפכפים נקנים בכל שוק בעשרות שקלים. לכן מטרת האריזה היא להגיע עם המינימום שמכסה את שלושת האקלימים, ולמלא חוסרים תוך כדי תנועה.
אם אתם מתלבטים מתי בכלל לטוס וכמה גשם תתפסו, שווה להצליב את האריזה עם מדריך מזג האוויר חודש אחר חודש ועם המדריך מתי הכי כדאי לטוס, כי חודש הנסיעה משנה לגמרי כמה שכבות חמות וכמה ציוד גשם צריך.
כלל שלוש השכבות לוייטנאם
חשבו על הארון שלכם כשלוש שכבות נשלפות:
- שכבת בסיס לחום ולחות: חולצות טי שירט נושמות, רצוי מבד מהיר ייבוש ולא כותנה עבה שנשארת רטובה. זו השכבה שתלבשו 90 אחוז מהזמן בדרום ובמרכז.
- שכבת אמצע לקור הצפוני: פליז דק או סוודר קל אחד. מספיק לסאפה, להאנוי בחורף ולערבים על הסיפון בשייט במפרץ האלונג.
- שכבת מעטפת לגשם ולרוח: מעיל גשם קל מתקפל או פונצ׳ו. זול לקנות במקום בכל מקרה, אבל אם יש לכם אחד טוב בבית, קחו.
רשימת ביגוד לפי אקלים
הטבלה הבאה מסכמת מה ללבוש בכל אזור, כדי שתדעו כמה מכל פריט להכניס לתיק לפי המסלול שלכם.
| אזור ועונה | טמפרטורה טיפוסית | ביגוד מומלץ |
|---|---|---|
| דרום (סייגון, מקונג, פו קוק) כל השנה | 28 עד 34 מעלות, לח | טי שירט, מכנס קצר נושם, כפכפים, כובע |
| מרכז (הוי אן, דה נאנג, הואה) | 24 עד 32 מעלות, גשם בסתיו | טי שירט, מכנס קל, סנדל הליכה, מעיל גשם |
| צפון בקיץ (האנוי) | 30 עד 36 מעלות, חם ולח מאוד | בגדים קלילים מאוד, החלפות תכופות |
| צפון בחורף (האנוי, סאפה) | 5 עד 18 מעלות, קריר ולח | שכבת פליז, מעיל קל, מכנס ארוך, גרביים חמות |
שימו לב לשורה האחרונה, כי היא תופסת הרבה ישראלים לא מוכנים. מי שמגיע לסאפה בדצמבר עד פברואר עם רק טי שירטים ירעד בלילה. שכבה חמה אחת טובה פותרת את כל הבעיה. פירוט מלא של מה לוקחים לטרק עצמו, כולל נעליים והליכה בבוץ, נמצא במדריך סאפה.
הנעליים: הפריט שהכי טועים בו
נעליים זה המקום שבו אנשים או סוחבים יותר מדי או פחות מדי. ההמלצה שלנו פשוטה: שני זוגות מספיקים כמעט תמיד.
- זוג סנדלי הליכה או נעלי ספורט קלות: לימים הארוכים, לטיולים בערים, למקדשים ולמעברים בין תחנות. בוחרים משהו שאפשר ללכת בו שעות.
- זוג כפכפים: למקלחות בהוסטלים, לחוף, לטיולים קצרים ולחום הדרומי. נקנים בשוק בכמה עשרות שקלים אם שכחתם.
מי שמתכנן טרקים רציניים בסאפה או רכיבה ארוכה יכול להוסיף נעל הליכה סגורה אחת, אבל לרוב המטיילים זה מיותר. כפכף איכותי שלא נשבר אחרי שבוע שווה יותר מנעל הרים כבדה שתסחבו לחינם.
ערכת בריאות ותרופות
זה הסעיף שבאמת חשוב לארוז מהבית, כי חלק מהפריטים קשים להשגה או נמכרים בשמות לא מוכרים בוייטנאם. ערכה קטנה וטובה חוסכת ביקור במרפאה.
- תרופות מרשם אישיות בכמות מלאה לכל הטיול, באריזה המקורית עם המרשם.
- תרופות נגד שלשולים וקלקול קיבה, כי בטן נוסעים קורית כמעט לכולם.
- כדורים נגד בחילה לנסיעות באוטובוסי לילה ובדרכים המתפתלות של מעבר האי ואן.
- קרם הגנה בפקטור גבוה, יקר ולא תמיד זמין מקומית, וכן אפטר סאן.
- דוחה יתושים עם DEET, חשוב באזורי המקונג, בדלתא ובטבע. יתושים פעילים בעיקר לפנות ערב.
- פלסטרים, משחה אנטיביוטית, משכך כאבים ומגבונים לחים.
מעבר לערכה, ביטוח נסיעות טוב הוא לא מותרות בוייטנאם, במיוחד אם אתם שוקלים לרכוב על אופנוע. מרפאה פרטית טובה עולה כסף, ופינוי רפואי עולה הון. סגרו ביטוח לפני הטיסה ושמרו את מספר החירום בטלפון.
אלקטרוניקה וחיבור לאינטרנט
וייטנאם משתמשת בשקעים מסוג A, C ו-F, כך שרוב המטענים האירופיים והישראליים יתאימו, אבל מתאם אוניברסלי קטן מבטל את ההימור. כמה דברים ששווה לקחת:
- מטען נייד (פאוור בנק) לימים ארוכים בחוץ, כי הטלפון מתרוקן מהר עם ניווט ומפות.
- כבל טעינה נוסף, נוטים לאבד אותם בדרך.
- אוזניות, לטיסות הפנים הקצרות ולשעות באוטובוס.
לגבי אינטרנט, הדרך הכי נוחה היום היא eSIM שמפעילים עוד לפני הנחיתה, כך שיש לכם רשת מהרגע שנוחתים ופותחים את גראב. אפשר כמובן גם סים מקומי בשדה התעופה. עשינו השוואה מלאה של האפשרויות והמחירים במדריך הסים והאיסים, וזה משתלב ישר עם השימוש בגראב להתניידות בעיר, שדורש חיבור פעיל.
מסמכים, כסף וניירת
את החלק המשעמם אבל הקריטי שמרנו לסוף:
- דרכון בתוקף של חצי שנה לפחות מעבר לתאריך החזרה.
- אישור הוויזה האלקטרונית מודפס וגם שמור בטלפון. אל תסמכו רק על הסלולרי.
- צילום של הדרכון בענן ובמייל, למקרה אובדן.
- כרטיס אשראי אחד לפחות ללא עמלות מטבע, ועדיף שניים מספקים שונים.
- קצת מזומן בדולרים לחירום, להחלפה או למקומות שלא מקבלים כרטיס.
לגבי כמה מזומן למשוך, אילו כספומטים גובים פחות עמלה ואיך לא לאכול עמלות מיותרות, יש לנו מדריך כסף וכספומטים נפרד ששווה לקרוא לפני שיוצאים. הוא חוסך כסף אמיתי כבר במשיכה הראשונה.
מה אפשר בשקט להשאיר בבית
חבל לסחוב, ובכל מקרה תקנו שם בזול: מגבת חוף ענקית (קחו מגבת מיקרופייבר קטנה), ערכת איפור ומוצרי טיפוח מלאים (קנו בקבוקים קטנים), יותר משבוע של בגדים (כביסה זולה), מטרייה כבדה (פונצ׳ו עדיף) וספרים בכריכה קשה. גם מייבש שיער מיותר, רוב המלונות מספקים אחד.
שורה תחתונה לאריזה חכמה
ארזו קל, חשבו בשכבות ולא בכמויות, והשאירו מקום בתיק לדברים שתקנו בדרך, כי תקנו. שכבה חמה אחת לצפון, ערכת בריאות מסודרת, שני זוגות נעליים וחיבור לאינטרנט מסודר מראש, וכמעט הכל אחר נפתר במקום ובזול. ככה נכנסים לטיול קלילים, בלי גב כואב ובלי לבזבז על דברים שממילא יושבים על כל דוכן בשוק.
