אינטרנט בוייטנאם זול מהיר וזמין בכל פינה, השאלה היחידה היא איך מסדרים אותו חכם

הדבר הראשון שתרצו ברגע שתנחתו בוייטנאם הוא חיבור: להזמין גראב, לפתוח מפה, לכתוב במשפחה שהגעתם. החדשות הטובות הן שוייטנאם היא גן עדן של אינטרנט זול, עם רשתות 4G ו-5G מהירות ומחירים שיגרמו לכם לצחוק לעומת ישראל. השאלה האמיתית היא לא אם יהיה לכם אינטרנט, אלא איך לסדר אותו בלי תורים, בלי מלכודות ובמחיר הכי טוב. במדריך הזה נשווה בין סים מקומי ל-eSIM, נפרק את שלוש הרשתות הגדולות, ונראה לכם בדיוק מה לעשות מרגע הנחיתה.

שתי דרכים לחבר את הטלפון

יש שתי גישות עיקריות, וכל אחת מתאימה לסוג אחר של מטייל.

סים פיזי מקומי הוא הכרטיס הקלאסי שמכניסים למכשיר. קונים אותו בשדה התעופה או בחנות בעיר, מקבלים מספר טלפון וייטנאמי, והמחיר הוא הזול ביותר שיש. החיסרון: צריך להוציא את הסים הישראלי, לפעמים יש תור בשדה, ואתם תלויים בכך שהמכשיר פתוח לכל הרשתות.

eSIM הוא כרטיס דיגיטלי שמתקינים מהבית עוד לפני הטיסה, בלי להחליף שום דבר פיזי. סורקים קוד QR, מפעילים בנחיתה, ויש אינטרנט תוך שניות. החיסרון: מעט יקר יותר מהסים המקומי, ולרוב אין מספר טלפון וייטנאמי לשיחות מקומיות. בשביל מטייל שרק רוצה דאטה, זה לרוב לא מפריע.

ההמלצה שלנו לרוב הישראלים: eSIM ליום הנחיתה כדי לקום על הרגליים בלי לחפש דוכן, ואז להחליט אם בכלל צריך יותר. מי שנשאר שבועיים שלושה ורוצה לחסוך, יכול לקנות סים מקומי זול למחרת. כך אתם מכוסים מהרגע הראשון, וזה מתחבר ישר למדריך גראב והמוניות בוייטנאם, כי בלי אינטרנט אי אפשר להזמין נסיעה.

מגש הסים נשלף מטלפון חכם עם מסך הדרכה להכנסת כרטיס סים, שלב ההתקנה של סים מקומי

שלוש הרשתות הגדולות: מי מתאימה למי

בוייטנאם יש שלוש חברות סלולר עיקריות, וכדאי להכיר את ההבדל ביניהן לפני שבוחרים.

Viettel היא הגדולה והחזקה ביותר, בבעלות צבא וייטנאם, עם הכיסוי הרחב ביותר בכל המדינה. אם המסלול שלכם כולל אזורים הרריים או כפריים כמו סאפה, פונג ניה, נין בין או דה לאט, זו הבחירה הבטוחה. הקליטה שלה מגיעה גם לפינות שהמתחרות לא תמיד מגיעות אליהן.

Vinaphone היא חברת המדינה הוותיקה, עם כיסוי מצוין בערים ובחופים ולעיתים מחיר מעט אטרקטיבי. בחירה טובה אם אתם נצמדים לערים הגדולות ולחופי הדרום.

Mobifone היא השלישית, פופולרית בערים ובאזורי החוף, עם חבילות תיירים נוחות. כיסוי טוב במרכזי הערים, פחות חזק בפריפריה ההררית.

בשורה התחתונה: אם אתם מטיילים רחב כולל צפון הררי, לכו על Viettel ותישנו בשקט. אם אתם בעיקר בערים ובחופים, כל אחת מהשלוש תעבוד יפה.

טבלת מחירים והשוואה

ריכזנו את האפשרויות הנפוצות בטבלה אחת. המחירים מקורבים ומשתנים מעט לפי הדוכן והעונה, אבל הם נותנים תמונה טובה. דונג לשקל: בערך 6,000 דונג לשקל אחד.

אפשרותמה מקבליםמחיר משועריתרון עיקרי
סים Viettel בשדה התעופהחבילה חודשית, כ-30 ג”יב ומעלה200 עד 300 אלף דונג, כ-35 עד 50 שקלהכי זול וכיסוי הכי רחב
סים Vinaphone / Mobifone בעירחבילה חודשית, דאטה גבוהה150 עד 250 אלף דונג, כ-25 עד 42 שקלזול, טוב בערים ובחופים
eSIM (Airalo וחברות דומות)חבילת דאטה לימים שבחרתםכ-15 עד 25 דולר ל-10 עד 15 ג”יבמופעל מהבית, בלי תורים
eSIM לא מוגבלדאטה ללא הגבלה לתקופהכ-25 עד 40 דולרשקט נפשי לסטרימינג כבד

כמו שאתם רואים, הסים המקומי כמעט תמיד זול יותר מה-eSIM, אבל ה-eSIM קונה לכם נוחות ושקט ביום הנחיתה. ההפרש במחיר קטן ביחס לכלל תקציב הטיול בוייטנאם, אז תבחרו לפי מה שחשוב לכם יותר, חיסכון או נוחות.

איך קונים סים מקומי בשדה התעופה, צעד אחר צעד

הנחתם, עברתם ביקורת דרכונים, ועכשיו לחיבור. הנה איך זה עובד בפועל:

  1. חפשו דוכן של חברת סלולר באולם הנוסעים היוצאים, מיד אחרי איסוף המזוודות. בשדות של האנוי, דה נאנג והו צ׳י מין יש דוכנים של Viettel וחברות נוספות.
  2. בקשו חבילת תייר (Tourist SIM) ותגידו לכמה ימים אתם בוייטנאם וכמה דאטה אתם רוצים. הם יציעו לכם כמה אפשרויות.
  3. תנו להם להתקין ולהפעיל עבורכם. הם יכניסו את הסים, יפעילו את החבילה ויוודאו שיש אינטרנט לפני שאתם עוזבים. שמרו את הסים הישראלי במקום בטוח.
  4. שלמו במזומן (דונג) או לעיתים בכרטיס. בקשו לראות את המחיר לפני שמסכימים, וודאו שזה תואם את מה שסיכמתם.
  5. בדקו שיש קליטה ודאטה עוד בשדה, לפני שאתם יוצאים החוצה.

טיפ קטן שמרגיע: גם אם פספסתם את הדוכן בשדה, יש חנויות סלולר בכל עיר וגם דוכנים קטנים שמוכרים סים. לא תישארו תקועים בלי אינטרנט. את ההיכרות עם תשלום במזומן ובדונג כדאי לחדד דרך המדריך לכסף וכספומטים בוייטנאם, כי בשדה לרוב נוח לשלם במזומן.

יד מחזיקה טלפון חכם מתוצרת וייטנאם בחנות סלולר עם שלט מחיר בדונג, רכישת מכשיר וסים במקום

כמה דאטה באמת צריך

קל להילחץ ולקנות חבילה ענקית, אבל בואו נהיה מציאותיים. השימוש הכבד בטיול הוא מפות וגראב, ואחריהם וואטסאפ, רשתות חברתיות וגלישה. אלה לא צורכים הרבה.

  • מטייל קל שבעיקר מתמצא ומתכתב: 3 עד 4 ג”יב לכל הטיול הקצר, או חבילה חודשית בסיסית.
  • מטייל ממוצע עם רשתות, סטרימינג מוזיקה ושיתוף תמונות: חבילה של 4 עד 6 ג”יב ליום או חבילה חודשית של כ-30 ג”יב.
  • מטייל כבד שמשדר וידאו ומעלה סטוריז כל הזמן: קחו חבילה לא מוגבלת ותפסיקו לדאוג.

מכיוון שהדאטה בוייטנאם זולה כל כך, ההמלצה הפשוטה היא לקחת קצת יותר ממה שאתם חושבים שתצטרכו. ההפרש במחיר זניח, והאלטרנטיבה של להישאר בלי אינטרנט באמצע הזמנת נסיעה הרבה יותר מעצבנת.

טיפים אחרונים לאינטרנט חלק לאורך כל הטיול

  • הפעילו את ה-eSIM בבית עוד לפני הטיסה והגדירו אותו כקו הדאטה, כך שברגע הנחיתה הכל עובד אוטומטית.
  • כבו נדידת נתונים בקו הישראלי כדי לא לחטוף חשבון מפתיע מהמפעיל בארץ.
  • רוב בתי המלון, הקפה והמסעדות מציעים Wifi חינמי ומהיר, אז לא כל הגלישה צריכה לבוא מהחבילה.
  • שמרו צילום מסך של פרטי החבילה והמספר, למקרה שתצטרכו לטעון מחדש.
  • אם נתקעתם בלי קליטה באזור הררי, סביר שאתם על רשת חלשה, ו-Viettel תיתן את הסיכוי הטוב ביותר לחיבור.

בסוף, חיבור בוייטנאם הוא אחת הדאגות הקטנות בטיול. תוך עשר דקות אתם מחוברים, מזמינים גראב ראשון ויוצאים לדרך. מי שרוצה את התמונה הרחבה של כל ההכנות לפני הטיסה ימצא אותה במדריך לטיול ראשון בוייטנאם, ושם גם נכנסים כל שאר הפרטים הקטנים שהופכים טיול ראשון לחלק.