יש מקומות בוייטנאם שעוצרים את הנשימה לרגע, ויש את סאפה שמשנה את הקצב של כל הטיול. בגבהים של 1,600 מטר בצפון המדינה, ליד הגבול הסיני, נפרשות מדרגות שדות אורז ירוקות עד האופק, כפרים של שבטי הרים שחיים כאן מאות שנים, ופאנסיפן, הפסגה הגבוהה בהודו-סין, מתנשאת מעל הכל. כאן לא באים לחופים או לחיי לילה, באים ללכת בין השדות, לישון אצל משפחה מקומית ולנשום אוויר הרים. זו וייטנאם אחרת לגמרי, וזה בדיוק הקסם.
למה סאפה שונה מכל מקום אחר בוייטנאם
אם מפרץ האלונג הוא הים של הצפון, סאפה היא ההרים שלו. האזור הוא ביתם של חמישה שבטי מיעוטים, ביניהם ההמונג השחור, הזאו האדום, הטאי והזאי, שלכל אחד לבוש מסורתי, שפה ומנהגים משלו. הנשים בלבוש ססגוני שתפגשו בשבילים אינן תלבושת לתיירים, אלא הבית המקומי. שדות האורז המדורגים, שנחצבו במורדות ההרים לאורך דורות, הם אחד הנופים החקלאיים היפים בעולם.
בשבילנו הישראלים, סאפה היא הניגוד המושלם לרעש של האנוי. הטמפרטורות נעימות גם כשבדרום נשרפים, האוויר צלול, והקצב איטי. רק זכרו שזה אזור הררי, אז הביאו שכבות חמות גם בקיץ.
מסלולי הטרק: מה לבחור
הלב של סאפה הוא ההליכה בין הכפרים בעמק מואנג הואה. הנה המסלולים הפופולריים, מהקל לתובעני.
קאט קאט, הקרוב והקל
הכפר הקרוב ביותר לעיירת סאפה, במרחק הליכה של שעה במורד. כפר של שבט ההמונג השחור עם מפל יפה, בתי עץ וחנויות אריגה. מתאים לכולם, כולל משפחות, ולמי שיש לו רק חצי יום. הכניסה עולה כ-150 אלף דונג, כ-22 שקל.
לאו צ׳אי וטה ואן, הקלאסי
המסלול האהוב: יורדים מסאפה דרך שדות האורז אל כפר לאו צ׳אי (המונג) וממשיכים לטה ואן (טאי), כ-10 עד 14 קילומטר של הליכה יפהפייה לאורך נהר. אפשר לעשותו ביום אחד או לחלק עם לינה בכפר. זה המסלול שאנחנו ממליצים למי שבא לראות את סאפה האמיתית.
טרק ארוך לבאן הו או נאן קאנג
למחפשי אתגר ושקט, מסלולים של יומיים שמגיעים לכפרים מרוחקים יותר, רחוק מהתיירים. דורשים כושר טוב ומדריך מקומי, אבל מתגמלים בנופים בתוליים ובמפגש אותנטי.
לינה אצל משפחה מקומית (הומסטיי)
החוויה שאסור לפספס בסאפה היא לישון אצל משפחה בכפר. ההומסטייז כיום נוחים: מזרן נקי, שמיכות חמות, ארוחת ערב ביתית עם המשפחה ולעיתים כוסית “האפי ווטר”, ערק האורז המקומי. לינה כזו עולה כ-200 עד 400 אלף דונג לאדם, כ-30 עד 60 שקל, כולל ארוחת ערב ובוקר. זו הדרך הטובה ביותר להבין את החיים כאן, ולתרום ישירות לקהילה. הזמינו מראש או דרך המדריכה.
פאנסיפן, גג הודו-סין
מעל סאפה מתנשאת פאנסיפן, בגובה 3,143 מטר, הפסגה הגבוהה בוייטנאם ובחצי האי כולו. פעם הייתה זו עלייה רגלית של יומיים, אבל היום רכבל מרשים מטפס לפסגה תוך כרבע שעה. מהרכבל יורדים, ועוד מעט מדרגות (או מסילה קטנה בתשלום) מובילות לפסגה עצמה, מסומנת בפירמידה ובפסל בודהה ענק. בימים בהירים הנוף עוצר נשימה, בימים מעוננים תהיו בתוך ענן.
| פעילות | מחיר משוער (דונג) | בשקלים | משך |
|---|---|---|---|
| רכבל פאנסיפן הלוך ושוב | 800 אלף | כ-120 שקל | חצי יום |
| כניסה לכפר קאט קאט | 150 אלף | כ-22 שקל | 2 עד 3 שעות |
| מדריכה מקומית ליום | 500 עד 700 אלף לקבוצה | 75 עד 105 שקל | יום שלם |
| לינה בהומסטיי כולל ארוחות | 200 עד 400 אלף לאדם | 30 עד 60 שקל | לילה |
איך מגיעים ומה לארוז
מהאנוי לסאפה יוצאים אוטובוסי לילה ומיניוואנים נוחים, נסיעה של כחמש עד שש שעות. אפשר גם רכבת לילה ל-לאו קאי ומשם הסעה. הזמינו מראש, במיוחד בעונה. לגבי ציוד, סאפה דורשת אריזה מיוחדת: נעלי הליכה עם אחיזה טובה (השבילים בוציים), שכבות חמות גם בקיץ, מעיל גשם, כובע וקרם הגנה, כי השמש בגובה חזקה. הצטיידו במזומן, אין הרבה כספומטים בכפרים.
אוכל וחיי ערב בסאפה
אחרי יום של הליכה מגיע אוכל חם, וסאפה מפנקת. המנה המקומית שחובה לטעום היא טהאנג קו, נזיד בשר וייטנאמי-הררי עשיר, וכן בשר חזיר מעושן וירקות הרים טריים שצומחים רק בגובה. בשוק הערב של סאפה צולים על האש כל מה שאפשר לדמיין: תירס, בטטה, ביצים ושיפודי בשר, וזו ארוחה זולה ומחממת בערב הקריר. במסעדות העיירה תמצאו גם אוכל מערבי ופיצות למי שמתגעגע. ערב בסאפה רגוע: כוסית ערק אורז מקומי, מרפסת מול ההרים, ומוקדם לישון לקראת הטרק של מחר.
לקניות, סאפה היא גן עדן של אריגה מסורתית: צעיפים, תיקים ובגדים רקומים ביד בידי נשות השבטים. הקנייה ישירות מהן מבורכת ותומכת בקהילה, רק עשו זאת בקצב שלכם ובלי להרגיש לחץ. מחיר הוגן לצעיף רקום נע בין 100 ל-250 אלף דונג, כ-15 עד 37 שקל, ומקובל להתמקח בעדינות.
כמה זה עולה: תקציב ליומיים בסאפה
נין בין וסאפה נחשבות זולות גם בקנה מידה וייטנאמי. הנסיעה מהאנוי הלוך ושוב (אוטובוס) עולה כ-500 עד 700 אלף דונג, כ-75 עד 105 שקל. הלינה בהומסטיי כולל ארוחות היא כ-300 אלף ללילה, מדריכה מקומית כ-600 אלף ליום לקבוצה, ורכבל פאנסיפן 800 אלף. בסך הכל, יומיים בסאפה לזוג, כולל נסיעות, לינה, מדריכה ואוכל, מסתכמים בערך ב-3 עד 4 מיליון דונג, כ-450 עד 600 שקל לזוג. זה הופך אותה לאחת החוויות הכי משתלמות בכל הטיול. כדאי לשאת מזומן בדונג, כי בכפרים אין כספומטים והתשלומים במזומן בלבד.
שילוב סאפה במסלול
סאפה משתלבת מצוין עם שאר הצפון. הקומבו המנצח: יומיים בהאנוי, שייט במפרץ האלונג, ואז סאפה לטרק, או לחילופין נין בין שמציעה צוקי גיר דומים אבל ביבשה ובמאמץ קל בהרבה. שילוב כזה נותן את כל הטעמים של צפון וייטנאם: עיר, ים, הרים ושדות. מי שזמנו קצר יבחר בין סאפה לנין בין, ומי שאוהב הליכה יעדיף את סאפה.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
- לבוא ליום אחד בלבד. הנסיעות אוכלות אותו, ולא נשאר זמן לטרק אמיתי.
- לא לקחת מדריכה מקומית בטרקים הארוכים. מפספסים שבילים, סיפורים והכנסה לקהילה.
- לארוז קליל. גם בקיץ קר בערב בגובה, ובגשם השבילים מחליקים בלי נעליים טובות.
- לבוא בעונת הגשמים הכבדה, יוני עד אוגוסט. השבילים בוציים והנוף מעורפל.
- לקנות אריגים תחת לחץ. הקנייה מהשבטים מבורכת, אבל בקצב שלכם ובלי לחץ.
שורה תחתונה
סאפה היא הצד הרגוע, הירוק והאנושי של וייטנאם: שדות אורז מדורגים עד האופק, כפרי שבטים אמיתיים ולילה חמים אצל משפחה מקומית. הקדישו לפחות יומיים, בחרו את מסלול לאו צ׳אי וטה ואן הקלאסי, קחו מדריכה מקומית והצטיידו בשכבות. בואו בספטמבר אוקטובר לשדות הזהובים, ותחזרו עם הזיכרון הכי שונה מכל הטיול.
