בוייטנאם תהפכו למיליונרים בכניסה הראשונה לכספומט ותתחילו לספור אפסים

המטבע המקומי, הדונג, מגיע בשטרות עם המון אפסים, וקל מאוד להתבלבל בין מאה אלף למיליון כשעייפים אחרי טיסה. הוסיפו לזה כספומטים שגובים עמלות שונות לגמרי זה מזה, מקומות שמקבלים רק מזומן ושטרות שנראים כמעט אותו דבר, וקיבלתם בלגן קטן שאפשר למנוע מראש. ניהלנו כסף בוייטנאם בכמה טיולים, אכלנו את העמלות שאתם לא צריכים לאכול, והנה כל מה שצריך לדעת כדי שהארנק לא יהפוך לכאב ראש.

להכיר את הדונג: מדריך אפסים מהיר

הדונג הוייטנאמי (VND) הוא מטבע “גדול מספרים”. שער ההמרה משתנה, אבל ככלל אצבע נוח לזכור: בערך 6,500 עד 7,000 דונג לשקל אחד, או במילים אחרות, 100 אלף דונג שווים בקירוב 15 שקלים. שווה לקבע את החישוב הזה בראש כבר ביום הראשון.

הטעות הקלאסית של ישראלים היא להתבלבל בין שטרות דומים. השטר של 20 אלף והשטר של 500 אלף שניהם בגוון כחלחל, ובחשכה של דוכן רחוב קל לתת פי 25 בלי לשים לב. הטריק: ספרו את האפסים, לא את הצבע.

שטר (דונג)שווי משוער בשקליםשימוש טיפוסי
10,000כ-1.5 שקלטיפ קטן, באן מי, חניית אופנוע
50,000כ-7.5 שקלמנת רחוב, קפה, נסיעת גראב קצרה
100,000כ-15 שקלארוחה, מונית בעיר, כניסה לאתר
200,000כ-30 שקלארוחה במסעדה, נסיעה ארוכה
500,000כ-75 שקלמלון, סיור, השטר הגדול והנפוץ

500 אלף דונג הוא השטר הגדול ביותר במחזור, אז כל “ערימת מיליונים” שתמשכו תהיה בעצם חבילה של שטרות 500 ו-200 אלף. אל תיבהלו מהעובי, זה פחות כסף ממה שזה נראה.

כספומטים: איפה למשוך וכמה זה עולה

זה החלק שחוסך הכי הרבה כסף. בוייטנאם כמעט כל כספומט גובה מהזר עמלת משיכה מקומית קבועה, בנוסף לעמלות שהבנק שלכם בישראל עלול לגבות. העמלה המקומית נעה בדרך כלל בין 22 אלף ל-55 אלף דונג למשיכה, כלומר בערך 3 עד 8 שקלים, וזה לפני העמלות הישראליות.

המסקנה המעשית פשוטה: למשוך הרבה ובפעם אחת. אם תמשכו 2 עד 3 מיליון דונג במשיכה (כ-300 עד 450 שקלים), העמלה הקבועה כמעט לא מורגשת. אם תמשכו 500 אלף בכל פעם, אותה עמלה הופכת ליקרה מאוד באחוזים.

דירוג הבנקים למטייל

לא כל הכספומטים נולדו שווים. לפי הניסיון, כך זה נראה:

  • הכי משתלמים: TPBank ו-Wirex, שלרוב לא גובים עמלה מקומית כלל. אם אתם רואים כספומט כזה, נצלו אותו.
  • טובים: BIDV, VPBank ו-Agribank, עם תקרת משיכה גבוהה יחסית של עד 3 עד 5 מיליון דונג בפעם, כך שמשלמים עמלה אחת על הרבה כסף.
  • לטווח בינוני: Vietcombank ו-Sacombank, עמלה סבירה אבל תקרת משיכה נמוכה יותר, לעיתים 2 מיליון בלבד.
  • להימנע: כספומטים בינלאומיים צבעוניים בשדה התעופה ובאזורי תיירות, שמוסיפים עמלה כפולה ולפעמים מציעים “המרה נוחה” יקרה.

כספומטים של בנקים בוייטנאם ברחוב בעיר, כולל שילוט מקומי

הכלל הזהב נגד עמלת ההמרה

כשהכספומט שואל אם להמיר את הסכום “לפי שער הבנק שלכם” או לחייב בדונג, תמיד בחרו לחייב בדונג המקומי. האפשרות שנשמעת נוחה, שבה הסכום מומר לשקלים מיד, נקראת DCC והיא כמעט תמיד נותנת שער גרוע בכמה אחוזים. תנו לבנק שלכם בישראל לבצע את ההמרה, זה יוצא זול יותר.

מזומן מול כרטיס: מתי כל אחד

וייטנאם מתקדמת מהר לעבר תשלומים דיגיטליים, אבל היא עדיין מדינה של מזומן בלב. הנה החלוקה המעשית:

משלמים במזומן (דונג): דוכני אוכל רחוב, שווקים, מוניות שאינן בגראב, חניית אופנוע, אטרקציות וכניסות קטנות, טיפים, כפרים ועיירות קטנות, וכמעט כל מקום שאינו עסק גדול בעיר.

אפשר בכרטיס: מלונות, מסעדות מערביות ובינוניות ומעלה, חנויות גדולות, רשתות קפה, סוכנויות סיורים ורשתות בתי מרקחת. בערים הגדולות זה עובד חלק, אבל לפעמים יגבו תוספת של 2 עד 3 אחוז על כרטיס.

הכלל שלנו: תמיד להחזיק מספיק דונג מזומן ליום, ולשמור את הכרטיס לתשלומים הגדולים. ככה לא נתקעים מול דוכן הפו בלי לשלם. לפירוק מלא של כמה עולה כל דבר ביום, שווה לקרוא את מדריך התקציב היומי.

כמה כסף לקחת בכלל ואיך לפזר

אין צורך לבוא עם ערימות מזומן מהבית. הגישה הבטוחה והזולה:

  • כרטיס אשראי או דביט ללא עמלות מטבע כאמצעי העיקרי למשיכות ולתשלומים. עדיף שניים, מספקים שונים, למקרה שאחד נחסם.
  • קצת דולרים לחירום, נניח 100 עד 200 דולר, מוסתרים בנפרד מהארנק, למקרה שכספומט לא עובד או שצריך להחליף במהירות.
  • דונג מזומן ליום עד יומיים בארנק, לא יותר.

חכמת הדרך: אל תחזיקו את כל הכסף במקום אחד. חלקו בין הארנק, כיס נסתר, התיק וכספת המלון. כך גם אם משהו הולך לאיבוד, לא נשארתם בלי כלום. השתלבות נכונה עם מדריך ההונאות הנפוצות תעזור לכם לזהות מראש את העוקצים שמכוונים בדיוק לרגעי התשלום.

חגורת כסף נסתרת למטיילים עם שטרות מזומן, אמצעי לפיזור הכסף בבטחה בטיול

טיפים שמירת כסף שלמדנו בדרך הקשה

  • בקשו מהכספומט שטרות קטנים אם אפשר. שטר של 500 אלף קשה לפרוט בדוכן רחוב, וקל “להיתקע” בלי עודף, שזה לפעמים עוקץ מתוכנן.
  • בדקו את העודף תמיד. מבלבלים בין 20 אלף ל-200 אלף קורה גם בתום לב וגם בכוונה. ספרו לפני שאתם זזים.
  • הורידו אפליקציית בנק עם התראות בזמן אמת, כדי לראות כל חיוב מיד. לזה צריך אינטרנט פעיל, שמסודר מראש דרך סים או eSIM.
  • שמרו על קצת מזומן לשדה התעופה ביציאה, לטקסי, לחטיף או לסים, כי לפעמים אין כספומט נוח אחרי הביקורת.
  • אל תקבלו שטרות קרועים או מודבקים מאנשים, חלק מהמקומות יסרבו לקבל אותם בחזרה.

שורה תחתונה לניהול כסף חכם

וייטנאם זולה ונדיבה למי שמתכנן נכון: משכו סכומים גדולים מכספומטים של TPBank או BIDV, תמיד חייבו בדונג ולא בשקלים, החזיקו מזומן ליום אחד ופזרו את השאר. ספרו אפסים ולא צבעים, שמרו כרטיס גיבוי וקצת דולרים בצד, וכמעט בלתי אפשרי להיתקע. ניהול כסף נכון כאן הוא לא כאב ראש, אלא בדיוק מה שמשאיר יותר תקציב לטעימות, לסיורים ולשייט. להמשך ההכנה המעשית, המדריך לפעם הראשונה בוייטנאם מחבר את הכל יחד.