הפעם הראשונה ששאלו אותי “וייטנאם או תאילנד?” ישבנו בחצות בשדה התעופה בבנגקוק, ואני בדיוק חזרתי משלושה שבועות בהאנוי והוי אן. חבר טוב, שתכנן טיול אסיה ראשון בחייו, פתח מפה ואמר לי בפנים לחוצות: “תגיד לי בכנות, לאיזו מהן לטוס?”. לא עניתי מיד, כי התשובה האמיתית תלויה בכם, לא ביעד. אבל אחרי שטיילתי בשתיהן כמה פעמים, יש לי דעה די ברורה על ההבדלים, ובעיקר על מי מתאים לאיזה מקום.
השאלה “וייטנאם או תאילנד” היא כנראה הדילמה הכי נפוצה של מטיילים ישראלים שמתכננים את יעד אסיה הראשון שלהם. שתיהן זולות יחסית, בטוחות, עם אוכל מעולה ותשתית תיירותית מפותחת. אבל האופי שלהן שונה לגמרי, ובחירה נכונה יכולה לחסוך לכם המון תסכול. בואו נפרק את זה בכנות.
התשובה הקצרה, למי מתאימה כל מדינה
אם אתם רוצים כניסה רכה לאסיה, חופים לבנים, איים מושלמים, חיי לילה תוססים ותשתית שמכינה לכם הכל מראש, תאילנד תפנק אתכם. אם אתם מחפשים חוויה תרבותית עמוקה יותר, נופים דרמטיים, אוכל מעודן ומחירים אפילו נמוכים יותר, וייטנאם תתגמל אתכם, במחיר של קצת יותר מאמץ.
בגדול: תאילנד היא “אסיה קלה”, וייטנאם היא “אסיה עם אופי”. שתיהן מצוינות, אבל הן לא מתחרות על אותו לב. אם זה הטיול הראשון שלכם לוייטנאם, שווה לקרוא קודם את המדריך המלא לוייטנאם בפעם הראשונה כדי להבין למה אתם נכנסים.
מחירים, איפה הכסף שלכם הולך רחוק יותר
שתי המדינות זולות ביחס לישראל, אבל וייטנאם יוצאת בדרך כלל זולה יותר, במיוחד באוכל ובלינה מחוץ למרכזי התיירות הגדולים. צלחת פו בהאנוי עולה בין 40 ל-60 אלף דונג (בערך 6 עד 9 שקלים), בעוד מנת פאד תאי בבנגקוק תעלה לרוב 60 עד 100 באט (7 עד 12 שקלים). ההבדל לא דרמטי במנה בודדת, אבל הוא מצטבר.
הנה השוואה גסה של עלויות יומיות למטייל תרמילאי חסכן:
| קטגוריה | וייטנאם (ליום) | תאילנד (ליום) |
|---|---|---|
| לינה בהוסטל | 25 עד 50 שקל | 40 עד 70 שקל |
| שלוש ארוחות רחוב | 40 עד 70 שקל | 55 עד 90 שקל |
| תחבורה מקומית | 15 עד 40 שקל | 25 עד 55 שקל |
| בירה מקומית | 4 עד 8 שקל | 8 עד 14 שקל |
המסקנה: וייטנאם תמתח לכם את התקציב קצת יותר, בעיקר אם אתם אוכלים ברחוב וישנים פשוט. לפירוק מלא של ההוצאות היומיות בוייטנאם, כתבתי מדריך נפרד על כמה עולה טיול לוייטנאם שלא מפתיע אתכם בסוף.
האוכל, שתי אסכולות שונות לגמרי
כאן זה נעשה אישי, כי אני חובב אוכל אמיתי. האוכל התאילנדי נועז, חריף, עשיר בחלב קוקוס ובקארי, פיצוץ של טעמים בכל ביס. האוכל הוייטנאמי מעודן יותר, מאוזן, נשען על עשבי תיבול טריים, ציר צלול ומעט חריף. אין פה מנצח אובייקטיבי, זו שאלה של טעם.
מה שכן, וייטנאם קלה יותר למי שלא אוהב חריף, כי החריפות שם בצד ולא בתוך המנה. אם אתם מתלבטים מה בכלל להזמין בלי לפחד, המדריך שלי לאוכל וייטנאמי למתחילים יעשה לכם סדר. בתאילנד, לעומת זאת, קל למצוא מגוון בין-לאומי רחב יותר, מה שמקל על מי שרוצה הפסקה מהמטבח המקומי.
חופים ואיים, כאן תאילנד מנצחת (רוב הזמן)
בואו נהיה כנים: אם החלום שלכם הוא חופים לבנים ומים טורקיז שקופים, תאילנד מספקת את הסחורה בעקביות גבוהה יותר. קופנגן, קוסמוי, קופיפי, קראבי, הים האנדמני הוא ברמה עולמית. וייטנאם יש לה חופים יפים, בעיקר בפו קווק, בדה נאנג ובניה טראנג, אבל הם לא באותה ליגה של האיים התאילנדיים מבחינת יופי טרופי קלאסי.
מצד שני, וייטנאם מנצחת בנופים אחרים: מפרץ הא לונג עם צוקי הגיר שלו, שדות האורז המדורגים בסאפה, והנופים ההרריים בצפון. אז אם אתם חולמים על חופים, תאילנד. אם אתם חולמים על נופים דרמטיים ומגוונים, וייטנאם.
נוחות ותשתית, כמה קל להסתובב
תאילנד מפותחת יותר תיירותית, וזה מורגש. השילוט באנגלית טוב יותר, אנשי התיירות רגילים למטיילים עצמאיים, והמעברים בין יעדים חלקים יחסית. בוייטנאם יש לפעמים תחושה של קצת יותר כאוס, במיוחד בערים הגדולות עם ים של קטנועים והצורך לחצות כביש כמו במשחק וידאו.
וייטנאם היא מדינה ארוכה וצרה, כך שמסלול קלאסי הוא מצפון לדרום (או להפך) לאורך ציר אחד ברור. תאילנד מרכזית יותר סביב בנגקוק, עם התפצלות לצפון (צ׳יאנג מאי) ולדרום (האיים). מבחינת מזג אוויר, לשתיהן יש עונות שונות, וכדאי לבדוק מתי הכי כדאי לטוס לוייטנאם כי הצפון והדרום שם מתנהגים שונה לגמרי.
חיי לילה ואווירה
תאילנד היא מלכת חיי הלילה של אסיה: מסיבות החוף בקופנגן, רחוב חאו סאן בבנגקוק, הברים והמועדונים בכל פינה. אם אתם באים לחגוג, לרקוד עד הבוקר ולפגוש המון מטיילים אחרים, תאילנד תיתן לכם את זה בשפע.
וייטנAם רגועה יותר בלילה, למעט אזורים ספציפיים כמו רחוב הבירה בהאנוי או שכונת התרמילאים בהו צ׳י מין. האווירה שם יותר על שיחות בבארים קטנים, בירה מקומית זולה בישיבה על שרפרפים פלסטיק ברחוב, ופחות על מגה-מסיבות. זה קסם מסוג אחר, יותר אינטימי ופחות פרוע.
אז מתי כדאי פשוט לשלב את שתיהן?
האמת שהתשובה הכי טובה לרבים היא: קחו את שתיהן. הן שכנות, הטיסות ביניהן זולות (לרוב בין 200 ל-400 שקל בלואו קוסט), ומסלול משולב של חודש נותן לכם את הטוב משני העולמות. תוכנית פופולרית: מתחילים בתאילנד לכניסה רכה וחופים, ואז עוברים לוייטנאם לחוויה תרבותית עמוקה יותר. לתכנון הצד התאילנדי לעומק, יש לנו אתר אחות עם מדריך מלא לתאילנד לישראלים.
אם יש לכם רק שבועיים, אני ממליץ לבחור אחת ולא לרוץ בין השתיים, כי הזמן יתבזבז בטיסות ובמעברים. עדיף להכיר מדינה אחת לעומק מאשר לגעת בשתיהן בשטחיות.
סיכום, אין תשובה אחת נכונה
אם הייתי צריך לתמצת: תאילנד ליעד ראשון קליל, חופי וחברתי, וייטנAם ליעד ראשון עם יותר עומק, נוף ואופי. שתיהן יפייפיות, בטוחות וזולות, ואי אפשר באמת לטעות. הבחירה תלויה בסוג החופשה שאתם מחפשים, לא באיכות היעד.
ואתם? אם כבר הייתם באחת מהן (או בשתיהן), מה הכריע אצלכם בסוף, האוכל, החופים או המחיר? מסקרן אותי לשמוע בתגובות.
