טיסות פנים ורכבות בוייטנאם, לדלג על המרחקים בלי לשרוף ימים

וייטנאם ארוכה כמו רצועת ספגטי וההחלטה איך חוצים אותה תקבע כמה ימים תבזבזו על המעבר

מהאנוי בצפון ועד הו צ׳י מין בדרום יש יותר מ-1,700 קילומטר, וזה בערך מתל אביב לאיסטנבול ובחזרה. לדחוף את כל המרחק הזה ביבשה יאכל לכם חצי טיול, אבל לטוס על כל קפיצה קטנה זה בזבוז של כסף ושל נוף. הסוד הוא לערבב: לטוס את המרחקים הגדולים, ולקחת רכבת או אוטובוס לקטעים הציוריים והבינוניים. עשינו את שני הקצוות, גם את טיסת השעתיים וגם את רכבת הלילה, והנה איך לבחור נכון לכל מקטע במסלול.

הכלל הגדול: מתי לטוס ומתי לנסוע ביבשה

לפני שנכנס לפרטים, הנה כלל אצבע שיחסוך לכם הרבה התלבטויות:

• מעל 600 קילומטר, לטוס. טיסה פנימית בוייטנאם זולה ומהירה, ולנסוע 20 שעות באוטובוס במקום שעתיים בטיסה כמעט אף פעם לא משתלם.
• בין 150 ל-500 קילומטר, רכבת או אוטובוס. כאן הנוף יפה, הזמן סביר, ואתם חוסכים את הטרחה של שדה תעופה.
• קצר ובין נקודות קרובות, כמו דה נאנג להוי אן, פשוט גראב או רכב שכור.

הטבלה הבאה ממחישה את ההיגיון על הקווים הנפוצים ביותר:

מסלול	טיסה	רכבת	אוטובוס לילה
האנוי להו צ׳י מין	שעתיים	32 עד 35 שעות	לא רלוונטי
האנוי לדה נאנג	1.5 שעות	16 עד 18 שעות	18 שעות
דה נאנג להואה	אין	2.5 עד 3 שעות	3 שעות
האנוי לסאפה	אין	8 שעות (ללאו קאי)	6 שעות
הו צ׳י מין לפו קוק	שעה	אין	אין

שתי שורות מספרות את כל הסיפור: האנוי להו צ׳י מין הוא טיסה ברורה, ואילו דה נאנג להואה הוא דווקא רכבת קצרה ויפהפייה לאורך החוף. כל אחד והכלי שלו.

טיסות פנים: מהיר, זול ומכסה את כל הארץ

לקפיצות הגדולות, טיסה פנימית היא המלכה. שלוש חברות עיקריות מתחלקות בשמיים, וכדאי להכיר את ההבדל ביניהן.

שלוש החברות בקצרה

• VietJet: ה”לואו קוסט” של וייטנאם, הזולה והנפוצה ביותר, צבע צהוב אדום. מצוינת לתקציב, אבל גובה בנפרד על כמעט כל מטען, מקפידה על משקל יד ולעיתים מאחרת. קראו את האותיות הקטנות.
• Bamboo Airways: רמת ביניים נעימה, שירות טוב יותר, לרוב כוללת קצת מטען. מחיר בינוני.
• Vietnam Airlines: חברת הדגל, האמינה והדייקנית ביותר, כוללת מטען ושירות מלא. היקרה מהשלוש, אבל למסלול צפוף עם חיבורים, האמינות שלה שווה את ההפרש.

איך מזמינים בזול ובלי מלכודות

• הזמינו מוקדם. מחירי הטיסות הפנימיות קופצים מהר ככל שמתקרבים לתאריך. חודש מראש זה אידיאלי.
• הוסיפו מטען בהזמנה, לא בשדה. ב-VietJet, תוספת מטען מראש זולה בהרבה מתשלום בדלפק.
• שקלו את שעת הטיסה. טיסות לפנות בוקר זולות יותר אבל אוכלות חצי יום בהכנות, חשבו אם זה שווה.
• טיסה במקום אוטובוס לילה. לעיתים טיסה זולה עולה כמו מיטה באוטובוס, ומחזירה לכם 15 שעות. שלבו את זה בתכנון המסלול לשבועיים.

רכבת האיחוד: החוויה האיטית והיפה

קו הרכבת המרכזי, “רכבת האיחוד” (Reunification Express), משתרך לאורך כל החוף מהאנוי להו צ׳י מין. הוא איטי, אבל הקטע בין הואה לדה נאנג, שחוצה את מעבר האי ואן מעל הים, נחשב לאחד ממסלולי הרכבת היפים באסיה. אם יש לכם זמן, שווה לנסוע אותו לפחות פעם אחת.

סוגי המושבים, מהזול לנוח

• מושב קשיח (hard seat): הזול ביותר, אבל לא לשעות ארוכות. רק לקטעים קצרים מאוד.
• מושב רך (soft seat): מרופד ונוח לנסיעות יום של כמה שעות.
• תא שינה קשיח (hard sleeper): שש מיטות בתא, צפוף יותר אבל זול.
• תא שינה רך (soft sleeper): ארבע מיטות, נקי, עם שקע חשמל ושמיכה. זו הבחירה לרכבת לילה, כי באמת ישנים בה.

לרכבת הלילה קחו אטמי אוזניים ומסכת עיניים, כי היא רועשת ומיטלטלת, וגם פנס קטן וחטיף. היתרון הגדול: לילה ברכבת חוסך לכם גם זמן וגם מחיר לילה במלון. את הכרטיסים מזמינים מראש באתר הרכבות הרשמי או דרך סוכן מקומי, ובעונה עמוסה כדאי להקדים.

אוטובוסי לילה: זול, יעיל ולא תמיד נעים

לוייטנאם יש רשת ענפה של אוטובוסי לילה עם מיטות שכיבה ממש, לא מושבים. הם זולים, מכסים כמעט כל יעד, וחוסכים לילה במלון, אבל הם גם הדרך הכי “ויאטנמית” לנוע: הנהיגה לפעמים פראית, יש עצירות באמצע הלילה, ולא כולם מצליחים לישון.

למי מתאים אוטובוס לילה

• מתאים למטיילים בתקציב, לקטעים שאין בהם רכבת או טיסה נוחה, ולמי שישן בקלות בכל מקום.
• פחות מתאים למי שסובל מבחילה בנסיעות (מעבר האי ואן מתפתל), למשפחות עם ילדים קטנים, ולמי שחייב שינה איכותית לפני יום פעיל.

חברות מוכרות ואמינות יותר הן Futa Bus (הצהובים) ו-The Sinh Tourist. הזמינו דרך החברה עצמה או הוסטל מומלץ, ולא מדוכן אקראי. אם בכל זאת בוחרים אוטובוס, קחו כדור נגד בחילה וכבל טעינה.

איך מחברים את הכל למסלול חכם

הנה דוגמה לחשיבה נכונה על מסלול קלאסי מצפון לדרום:

• האנוי לסאפה: רכבת לילה ללאו קאי או אוטובוס לילה, חוסך יום.
• האנוי לדה נאנג או להואה: טיסה קצרה אם ממהרים, או רכבת לילה אם רוצים לחסוך מלון ולראות נוף.
• דה נאנג, הואה, הוי אן: הכל קרוב, נעים ברכב או בגראב, ואת מעבר האי ואן שווה לעשות לאט.
• הואה או דה נאנג לפונג ניה: אוטובוס או רכבת, ומשם ממשיכים למערות פונג ניה המרהיבות.
• מהמרכז להו צ׳י מין או לפו קוק: טיסה, בלי להתלבט.

בתוך הערים עצמן, ההתניידות היומיומית נעשית בגראב ובמוניות, ולא בכלים הבין עירוניים. את כל ההסבר על נסיעת אופנוע מול רכב ומחיר הוגן ריכזנו במדריך גראב והמוניות.

שורה תחתונה: לערבב נכון, לחסוך ימים

המפתח לחציית וייטנאם בלי לשרוף את הטיול הוא לא לבחור כלי אחד, אלא לערבב לפי המקטע. טוסו את המרחקים הגדולים עם VietJet או Vietnam Airlines, קחו רכבת לילה רכה לקטעים הבינוניים והיפים, ושלבו אוטובוס לילה רק היכן שאין ברירה נוחה יותר. ככה כל יום נשאר ליעד ולא לכביש, ואתם מגיעים רעננים. לחיבור מלא של כל אמצעי התחבורה, ההמשך הטבעי הוא מדריך ההתניידות הכללי בוייטנאם.