תארו לעצמכם את צוקי הגיר הדרמטיים של מפרץ האלונג, אבל במקום ים מתחתם יש שדות אורז ירוקים ונהר שקט שמתפתל ביניהם. זו נין בין, ולא במקרה קוראים לה “האלונג ביבשה”. שעתיים דרומית להאנוי מסתתרת אחת הפינות הכי יפות ושלוות בצפון וייטנאם: סירות במבוק שמשייטות בין צוקים ומערות, מקדשים עתיקים, פסגות עם תצפיות נשגבות וכפרים בין שדות אורז. כאן צילמו את “קונג: אי הגולגולת”, וברגע שמגיעים מבינים בדיוק למה.
למה נין בין שווה את העצירה
בעוד מפרץ האלונג דורש שייט עם לינה ומתמודד עם המוני ספינות, נין בין מציעה את אותו קסם של צוקי גיר במאמץ קטן בהרבה ובלי הצפיפות הימית. האזור הוא אתר מורשת עולמית כפול, של טבע ושל תרבות, ובו שילוב נדיר: נופים שגורמים ללסת ליפול לצד היסטוריה עמוקה, כי כאן שכנה הואה לו, בירתה הראשונה של וייטנאם המאוחדת במאה ה-10.
בשבילנו, מטיילים ישראלים בלוח לחוץ, נין בין היא מתנה: קרובה להאנוי, אפשר לכסות אותה בלילה או שניים, והיא נותנת תחושת טבע ושקט אחרי רעש העיר. היא גם זולה משמעותית משייט באלונג.
השיט: הלב של נין בין
החוויה המרכזית בנין בין היא שיט בסירת במבוק קטנה, שאישה מקומית חותרת בה ביד או לעיתים ברגליים. יש שני אתרי שיט עיקריים, וכדאי להבין את ההבדל לפני שבוחרים.
טראנג אן, המרהיב
מסלול השיט המומלץ ביותר, אתר מורשת עולמית. השיט נמשך כשעתיים עד שעתיים וחצי, עובר דרך תשע מערות גיר טבעיות (חלקן נמוכות, מרכינים ראש) ועוצר בשלושה מקדשים ואתרי צילום. יש כמה מסלולים לבחירה, חלקם כוללים את אתרי הצילום של “קונג”. המחיר כ-250 אלף דונג, כ-37 שקל לאדם, בסירה לארבעה.
טאם קוק, הקלאסי
“שלוש המערות”, מסלול קצר וזול יותר של כשעה וחצי שעובר בין שדות אורז מרהיבים ושלוש מערות. בעונת האורז הזהוב (מאי יוני) זה אחד הנופים היפים בווייטנאם כולה. החיסרון: יותר רוכלים שמנסים למכור, ולעיתים לחץ לטיפ. עדיין שווה, במיוחד בעונה הנכונה. המחיר כ-150 אלף דונג, כ-22 שקל.
אטרקציות ביבשה: מערות, פסגות ומקדשים
נין בין היא לא רק שיט. הנה מה שעושים בין השיטים.
מערת מואה (Hang Mua)
טיפוס של כ-500 מדרגות אל פסגת צוק, ובראשה פסל דרקון ותצפית פנורמית מהיפות בצפון וייטנאם: רואים מלמעלה את נהר טאם קוק מתפתל בין שדות האורז. זה הצילום המפורסם של נין בין. צאו מוקדם בבוקר או לקראת שקיעה, וקחו מים, הטיפוס מזיע.
הואה לו, הבירה העתיקה
שרידי הבירה הראשונה של וייטנאם מהמאה ה-10, עם שני מקדשים יפים לכבוד הקיסרים דין ולה. אתר שקט והיסטורי, נחמד לעצירה של שעה בדרך, ומסביר את החשיבות התרבותית של האזור.
מקדש ביץ’ דונג ושמורת ואן לונג
פגודת ביץ’ דונג היא מתחם מקדשים יפהפה החצוב במערות בתוך הר, ושמורת ואן לונג הסמוכה היא אזור ביצות שקט עם שיט שלו, פחות מתויר, שבו רואים לעיתים קופי לנגור נדירים.
| אטרקציה | מחיר משוער (דונג) | בשקלים | משך |
|---|---|---|---|
| שיט טראנג אן | 250 אלף | כ-37 שקל | שעתיים וחצי |
| שיט טאם קוק | 150 אלף | כ-22 שקל | שעה וחצי |
| מערת מואה (כניסה) | 100 אלף | כ-15 שקל | שעה וחצי |
| הואה לו (כניסה) | 20 אלף | כ-3 שקל | שעה |
| השכרת קטנוע ליום | 120 עד 150 אלף | 18 עד 22 שקל | יום שלם |
איך מתנהלים בנין בין
האתרים מפוזרים על פני כמה קילומטרים, ולכן הדרך הנוחה היא לשכור קטנוע (כ-120 אלף דונג ליום, כ-18 שקל) או אופניים למסלולים הקרובים. הרכיבה עצמה בין שדות האורז היא חלק מהחוויה, עם שבילים שקטים שעוברים ליד כפרים ובתי איכרים. רוב הלינה מרוכזת באזור טאם קוק, עם בתי הארחה (הומסטיי) חמודים בין השדות, בריכות מול הצוקים ואירוח משפחתי לבבי. הזמינו מראש בעונה.
מתי לבקר ומה כדאי לדעת על מזג האוויר
נין בין יפה כל השנה, אבל יש חודשים שגונבים את ההצגה. סוף מאי עד תחילת יוני הוא שיא היופי, כששדות האורז מצהיבים לפני הקציר וטאם קוק הופך לים זהוב מסביב לנהר. אם תכוונו את הביקור לתקופה הזו, תקבלו את התמונות המפורסמות של נין בין בדיוק כמו בפוסטרים. ספטמבר עד נובמבר נעימים, יבשים יחסית וירוקים. הקיץ, יוני עד אוגוסט, חם ולח עם גשמים, ואמצע החורף, דצמבר עד פברואר, קריר ולעיתים ערפילי, אבל עדיין נסבל לחלוטין.
בכל מקרה, הכלל החשוב ביותר הוא לצאת לשיט מוקדם בבוקר. עד השעה 9 הנהר שקט, האור רך והקבוצות הגדולות עדיין לא הגיעו. בצהריים השמש קופחת ואין צל בסירה, אז קחו כובע, מים וקרם הגנה. נעלי הליכה נוחות חיוניות לטיפוס למערת מואה, ולמקדשים זכרו לבוש צנוע שמכסה כתפיים וברכיים.
אוכל מקומי בנין בין
נין בין מפורסמת בשתי מנות שכדאי לנסות. הראשונה היא די טרה, בשר עז צלוי או מוקפץ עם עשבי תיבול, מנה מקומית מובהקת שמגישים כמעט בכל מסעדה באזור (העזים רועות על צוקי הגיר). השנייה היא קום צ׳אי, “אורז פריך” בצורת כדור זהוב ומקרמל, שאוכלים עם הבשר. דוכני האוכל סביב טאם קוק והמסעדות בכפרים מגישים את שתיהן במחיר נוח, מנה עיקרית עולה כ-60 עד 100 אלף דונג, כ-9 עד 15 שקל. רבים מבתי ההארחה מציעים ארוחת ערב ביתית, וזו דרך נעימה לטעום אוכל אמיתי בלי לחפש.
שילוב נין בין במסלול הצפון
נין בין משתלבת בצורה מושלמת בסבב הצפון. הסדר המומלץ: יומיים בהאנוי, נין בין ללילה או שניים, ואז מפרץ האלונג לשייט הימי, או סאפה לטרק בהרים. נין בין נותנת את צוקי הגיר במאמץ נמוך, האלונג נותן את הים, וסאפה את ההרים, וביחד זה משלים את כל פני הצפון. למי שזמנו קצר ולא מתאים לו שייט עם לינה, נין בין היא תחליף יבשתי מצוין למפרץ האלונג.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
- לעשות נין בין כטיול יום חפוז מהאנוי. מפספסים את השקט ואת השעות היפות.
- לצאת לשיט בצהריים. החום קופח ואין צל, צאו בבוקר מוקדם או אחרי 15:00.
- לבחור רק טאם קוק ולוותר על טראנג אן. אם אפשר אחד, טראנג אן מרשים יותר.
- לדלג על מערת מואה. התצפית מלמעלה היא הזיכרון הכי חזק של נין בין.
- לשכוח מזומן וכסף קטן לטיפ לחותרת. נהוג לתת טיפ קטן בסוף השיט.
שורה תחתונה
נין בין היא ההפתעה הגדולה של צפון וייטנאם: כל היופי של מפרץ האלונג, אבל ביבשה, בשקט ובמחיר נמוך. הקדישו לפחות לילה אחד, צאו לשיט בטראנג אן בבוקר, טפסו למערת מואה לתצפית, ושכרו קטנוע לרכיבה בין שדות האורז. שלבו אותה בין האנוי לאלונג, ותקבלו את הפינה הירוקה והשלווה ביותר של הצפון.
