דה לאט, עיר ההרים הקרירה עם הניחוח הצרפתי וההרפתקה

יש רגע אחד שבו וייטנאם משנה הילוך לגמרי ואתם פתאום שולפים קפוצ׳ון מהתיק במקום לחפש מיזוג

דה לאט היא ההפתעה של דרום וייטנאם. אחרי שבועות של חום דביק בסייגון ובחופים, העיר הקטנה הזו יושבת על רמה בגובה כ-1500 מטר וקרירה כל השנה. הצרפתים הקימו אותה בתחילת המאה העשרים כתחנת נופש להימלט מהחום, ועד היום היא שומרת על אופי שונה לחלוטין: וילות בסגנון אירופי, מטעי קפה ותותים, אגם במרכז ואוויר הררי שמרגיש כמו חופשה בתוך החופשה. אנחנו אוהבים אותה בעיקר בתור שבירת קצב, מקום לנשום בו לרגע לפני שחוזרים אל הלחות של החוף.

למה בכלל לעלות לדה לאט

רוב הישראלים מגיעים לדרום וייטנאם בשביל הים, אז למה לטרוח ולעלות להרים. התשובה הקצרה היא שדה לאט מציעה משהו שאין בשום מקום אחר בטיול: אקלים ממוזג, נופים ירוקים שמזכירים יותר אירופה מאסיה, וריכוז גבוה של פעילויות הרפתקה. כאן עושים קניונינג בין מפלים, רוכבים על אופניים בין מטעים, מטיילים לכפרים של בני המיעוטים ושותים את הקפה הטוב בווייטנאם ישר מהמקור. בנוסף, אחרי שבוע של ערים רועשות, השקט ההררי עושה טוב לנשמה.

הקסם של דה לאט הוא בשילוב. בבוקר אתם בתוך ערפל קריר ליד אגם, בצהריים בין שורות של שיחי קפה, ואחרי הצהריים מתגלשים על חבל מעל מפל. כל זה בעיר אחת קומפקטית שאפשר לחצות ברגל או בנסיעת גראב קצרה.

אגם קסניר ולב העיר

אגם קסניר הוא הלב של דה לאט, אגם מלאכותי בצורת סהר שמקיף את מרכז העיר. הטיילת סביבו באורך כשבעה קילומטרים, מושלמת להליכת בוקר או להשכרת אופניים. ליד האגם תמצאו את שוק הלילה של דה לאט, מקום מצוין לטעום תירס קלוי, חלב סויה חם ובאן טראנג נואנג, מעין פיצה וייטנאמית שמכינים על האש. בערב כל המשפחות המקומיות יוצאות לכאן, והאווירה חמה ושמחה.

לא רחוק משם נמצאות הווילות הצרפתיות שהפכו לחלק מהזהות של העיר. אזור טראן הונג דאו מלא בבתי אבן ישנים, חלקם הפכו לבתי קפה ומלונות בוטיק. שווה פשוט להסתובב ולספוג את האווירה הקולוניאלית, שמרגישה רחוקה מאוד מהאסיה הטרופית שמסביב.

מטעי הקפה והתות, הטעם של הרמה

דה לאט היא בירת הקפה של וייטנאם, ובאזור גם מגדלים את זן הארביקה היחיד במדינה (שאר וייטנאם מתמחה ברובוסטה החזק). ביקור באחת החוות, כמו מה לין המפורסמת, משלב נוף עוצר נשימה של גבעות ירוקות עם כוס קפה טרייה מול הנוף. כאן גם תיתקלו ביצור המקומי המוזר ביותר: קפה חתול החמט, הנודע גם כקופי לואק, שמופק מפולים שעברו בעיכול של חיה קטנה. אנחנו ממליצים לטעום בעיקר את הקפה הרגיל, שהוא פשוט מצוין.

מלבד קפה, האזור מגדל תותים, ארטישוק ופרחים בכמויות. אפשר לבקר בחוות תות ולקטוף בעצמכם, חוויה כיפית במיוחד למי שמטייל עם ילדים. תה ארטישוק מקומי נמכר בכל פינה ונחשב למשקה הבריאות של דה לאט.

הרפתקאות: קניונינג, מפלים ורכיבה

זה החלק שגורם לתרמילאים להישאר בדה לאט יום נוסף. הקניונינג הוא הפעילות המזוהה ביותר עם העיר: יום שלם של גלישה על חבלים במורד מפלים, קפיצות למים וטיול בקניון. כמה תיירים נהרגו כאן בעבר בסיורים לא חוקיים, ולכן חשוב לבחור חברה מורשית ומסודרת בלבד, עם ציוד תקני ומדריכים מנוסים. זו לא נקודה להתפשר עליה.

מי שמעדיף משהו רגוע יותר ימצא שפע מפלים יפים. מפלי דאטנלה הם הנגישים ביותר, עם רכבת הרים קטנה שמורידה אל בסיס המפל. מפל פונגור, כשעה נסיעה מהעיר, מרשים ורחב יותר אבל פחות מתויר. הנה השוואה קצרה שתעזור לכם לבחור:

פעילות	משך	מחיר משוער	מתאים ל
קניונינג מפלים	יום שלם	כ-1.5 מיליון דונג, 220 שקל	אוהבי אקסטרים
מפלי דאטנלה	שעתיים	כ-100 אלף דונג, 15 שקל	משפחות, זמן קצר
מפל פונגור	חצי יום	כניסה זולה פלוס תחבורה	מחפשי שקט
סיור אופנוע איזי ריידר	יום שלם	כ-900 אלף דונג, 130 שקל	חובבי נוף ורכיבה

סיורי האיזי ריידר, רכיבה על אופנוע מאחורי מדריך מקומי, התחילו דווקא בדה לאט והפכו למוסד. המדריכים לוקחים אתכם בין מטעים, מפלים וכפרים בקצב שלכם, ומספרים על האזור. זו אחת הדרכים היפות לראות את הרמה, גם למי שלא רוכב בעצמו.

אטרקציות מוזרות ומקסימות

לדה לאט יש צד אקסצנטרי משלה. הבית המטורף, האנג נגה, הוא מבנה סוריאליסטי שתוכנן כמו עץ ענק עם מנהרות ומדרגות מתפתלות, סוג של בית עץ מתוך חלום. תחנת הרכבת העתיקה של דה לאט היא מהיפות בכל וייטנאם, עם קו רכבת קצר וציורי שעוד פועל לטיולים. מנזר טרוק לאם, שמשקיף על אגם, מציע שלווה בודהיסטית ונוף נהדר, ומגיעים אליו ברכבל קצר שטס מעל יער אורנים.

איפה לישון ואיפה לאכול

מרכז העיר, סביב האגם והשוק, הוא המקום הנוח ביותר ללינה. כאן הכל במרחק הליכה ויש שפע אפשרויות מהוסטלים זולים ועד בתי בוטיק מקסימים בווילות הישנות. מי שמחפש שקט ונוף ימצא מלונות יפים על הגבעות מסביב, אבל יזדקק לגראב או אופנוע כדי לרדת העירה.

לגבי אוכל, הקור של דה לאט עושה חשק למנות חמות. אנחנו אוהבים לפתוח את היום בקערת פו מהבילה, ובערב ללכת על האטרקציה המקומית: באן מי שופ צ׳או, מעין נזיד לחם רך ומתובל שמגישים חם, מושלם ללילה קריר. בשוק הלילה כדאי לטעום סויה חמה ובטטה קלויה. מי ששומר כשרות ימצא פתרונות מוגבלים יותר כאן, אז כדאי לבדוק מראש את מדריך הכשרות וחב״ד ולתכנן בהתאם.

איך לתכנן את הימים בדה לאט

הצעה שעובדת יפה לשלושה ימים: ביום הראשון מתאקלמים, מסתובבים סביב אגם קסניר, מבקרים בבית המטורף ובתחנת הרכבת העתיקה ומסיימים בשוק הלילה. ביום השני יוצאים להרפתקה, קניונינג מלא או סיור איזי ריידר שמשלב מפלים, מטעי קפה וכפרים. ביום השלישי בוחרים בין מנזר טרוק לאם והרכבל למפל פונגור השליו, או חוות תות ופרחים למשפחות. מי שיש לו רק יומיים יוותר על אחד מימי ההרפתקה, ומי שעוצר רק ללילה אחד יתמקד באגם, בקפה ובשוק.

לגבי תקציב, דה לאט נוחה לכיס. לינה איכותית עולה פחות מאשר בערי החוף, ואוכל בשווקים ובמסעדות מקומיות זול במיוחד. ההוצאה המשמעותית היחידה היא פעילויות ההרפתקה, אז כדאי לשבץ אותן לתוך התכנון לפי מדריך התקציב. חשוב לזכור גם את האקלים: כדאי לבדוק מראש את מדריך מזג האוויר, כי בעונה היבשה דה לאט במיטבה, ובחודשי הגשם כדאי לתכנן את הפעילויות לשעות הבוקר.

איך משלבים את דה לאט במסלול

דה לאט יושבת בנקודה נוחה במיוחד בין ההר לים. הקומבינציה הקלאסית היא לרדת ממנה למואי נה, נסיעה של כשלוש עד ארבע שעות במורד ההרים אל הדיונות והחוף, מעבר חד ויפהפה מקריר לטרופי. אופציה אחרת היא להמשיך לניה טראנג ולחיי החוף שלה. רבים מגיעים מהו צ׳י מין באוטובוס לילה, מבלים יומיים בהרים וממשיכים אל החוף, מסלול שמכניס גיוון מקסימלי לכמה ימים. כך או כך, דה לאט היא תזכורת יפה לכמה וייטנאם מגוונת, ולמה כדאי לתת לה את היומיים הקרירים שמגיעים לה.